כץ ואח' נ' עו"ד נרקיס גלעד-כונס נכסים ואח'

החלטה

התובעים הגישו תביעה כנגד שלושת הנתבעים, הן לפסק דין הצהרתי, והן תביעה כספית.

הנתבעים הגישו בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה, לתשלום הוצאות הנתבעים, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

הנתבעים טענו כי התובעים נקלעו למצב כלכלי קשה, וכן טענו כי טענות התובעים בתביעה זו עתידות להידחות.

התובעים טענו בתגובתם לבקשה כי חיוב התובעים בערובה עלול לחסום את דרכם מלברר את התביעה לגופו של עניין, וזאת בשל מצבם הכלכלי הקשה.

התובעים טוענים כי אין לשלול מהם את זכות הגישה לבית המשפט, שהיא זכות מוגנת על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בדיון הסכים ב"כ התובעים כי מצבם הכלכלי של התובעים קשה.

הלכה פסוקה היא כי תקנה 519 מטרתה למנוע תביעות סרק, ולהבטיח תשלום הוצאות הנתבע, ולצורך זה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבית זכות הנתבע שלא יצא מפסיד באם תדחה התביעה נגדו.

בית המשפט ישקול בגדר השיקולים את סיכויי ההליך, מורכבותו, מהות הצדדים, וכן אם קיימות נסיבות שאינן מצדיקות הפקדת ערובה.

שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519 הינו שיקול דעת רחב, וחלק מהשיקולים הינו גם המצב הכלכלי של התובעים. בכל מקרה ידון בית המשפט לפי נסיבותיו, וכבר נפסק, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד, ויש לשקול את סיכויי התביעה.

(ראה לעניין זה רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח נעים, רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, רע"א 3601/04 לין נ' מדינת ישראל).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות בתיק, אני קובעת כי יש מקום לקבל את הבקשה, ולהורות לתובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.

במקרה דנן, מוסכם על הצדדים כי מצבם הכלכלי של התובעים קשה, כפי שגם הצהיר ב"כ התובעים לפרוטוקול בעמ' 10.

בשל מצבם הכלכלי הקשה של התובעים, אין ספק, כי יקשה עליהם לשלם את הוצאות הנתבעים אם תדחה תביעתם.

ב"כ התובעים טען כי בקופת בית המשפט מופקדים 450,000 ₪, אלא שאין לראות בכך ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעים, הואיל ובמידה והתביעה תדחה, הסכום המופקד יועבר לידי הנתבעים או מי מהם על חשבון החוב, באופן שלא יותיר תשלום הוצאות הנתבעים.

לעניין סיכויי התביעה, עיון בכתב התביעה מלמד כי מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי לפיו החוב של התובעים שולם במלואו, וטענות התובעים כנגד הנתבעים הינן להתנהגות בחוסר תום לב, בכך שסיכלו את ביצועו של פסק הדין, בעוד שהתובעים עשו כל שלאל ידם על מנת לבצע את פסק הדין במועד.

התובעים טוענים כי הנתבעים סרבו לקבל כספים, שנציג התובעים ביקש לשלם בגין החוב לצורך ביצוע פסק הדין.

בעניין זה, קיים קושי בטענת התובעים, שהרי, גם אם תוכח טענתם כנגד הנתבעים, שסרבו לקבל את הכסף, לא ברור מדוע התובעים נמנעו מלהפקיד את הכספים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח למימוש החוב, באופן שיביא ממילא לסגירת החוב.

לא ראיתי בטענות התובעים, בכתב התביעה, או בתגובה לבקשה, הסבר מניח את הדעת לקושי זה, אשר יש בו כדי לפגוע בסיכויי ההצלחה של התביעה.

בנסיבות אלה, יש מקום לחייב את התובעים ביחד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות כל אחד מהנתבעים.